אופיר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשה להתיר לתובעת להביא ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי מיום 20.5.13 (להלן: "ההחלטה"; "המל"ל") אשר מחייבת בתביעה שבפניי מכוח סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים, לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

העובדות הצריכות לבקשה:

התובעת, ילידת 1969 נפגעה ביום 18.10.11 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל מיום 20.5.13, בפניה עמדה התובעת, קבעה כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור כולל של 9.75% וזאת עפ"י הפירוט כדלקמן:

א.5% נכות אורתופדית בגין שבר של גוף חוליה שהתרפא, בהתאם לתקנה 37(8) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל).

ב. 5% נכות פסיכיאטרית בהתאם לתקנה 34 (7) (1-2) לתקנות המל"ל.

ב - 7.10.13 נבדקה התובעת במסגרת המחלקה לראומטולוגיה בבי"ח איכילוב. בתום הבדיקה שם אובחנה התובעת כסובלת מפיברומיאלגיה.

משעה שלטענת התובעת הועדה הרפואית של המל"ל לא התייחסה למחלת הפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת וכן לא התייחסה לתלונותיה בדבר כאבי ראש ועייפות כרונית, תלונות שכיחות אצל אלו המאובחנים כחולי פיברומיאלגיה - הוגשה הבקשה שבפניי.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, על אף שהיא התלוננה בפני הוועדה הרפואית של המל"ל גם על עייפות וגם הפרעות שינה, לא נערכו לה בדיקות מתאימות בכדי לשלול או לאמת קיומה של מחלת הפיברומיאלגיה.

מאחר שבסופו של יום היא אובחנה כסובלת ממחלת הפיברומאלגיה, יש לקבל הבקשה וכפועל יוצא ועל בסיס התיעוד שצורף להורות על מינוי מומחה בתחום הראומטולוגי.

עוד טענה התובעת כי מאחר וכבר נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 9.75% ומאחר והיא זכאית ממילא לפיצוי, הרי שאת שכ"ט המומחה שימונה יש להטיל על הנתבעת.

בכל מקרה טענה התובעת כי גם אם ימונה מומחה אשר יקבע כי לא נותרה לה נכות צמיתה הרי משעה שהיא זכאית לפיצוי תהא הנתבעת זכאית לקזז את שכ"ט המומחה שימונה מכל פיצוי עתידי אותו תקבל התובעת.

הנתבעת מנגד התנגדה לבקשה, בין השאר מהנימוקים הבאים:

א.ככל שהתובעת סבורה כי קיימת לה נכות בתחום הראומטולוגיה עליה לפנות לביטוח הלאומי בתביעת החמרה.

ב.בכל מקרה - התיעוד הרפואי שצורף הינו דל ונערך כשנתיים לאחר התאונה ולא הוכח קיומו של קשר סיבתי בינו לבין התאונה.

ג.התובעת גם לא הציגה כל טעם מיוחד בגינו יש להעתר לבקשה ולהתיר לה לסתור את קביעת המל"ל, כנדרש על פי הפסיקה.

ד.במסגרת הבקשה למינוי מומחים שהגישה התובעת במצורף לכתב תביעתה היא לא עתרה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי וגם לא נטען לנזק בתחום זה.

עוד טענה הנתבעת כי ככל וביהמ"ש ימצא לנכון בכל זאת למנות מומחה, כי אז יש מקום להשתת שכר הטרחה על התובעת.